מתחת לבגדים

הרב יניב חניא
יגסיווןתשעו19/06/2016

שאלה:

מותר לגבר ללבוש תחתון צבעוני מתחת לבגד? היינו בצבעים אדום כחול או סגול? מה לגבי סוג התחתון חייבים תחתון רחב או שמותר גם צמוד? האמת פעם ניסתי תחתון לא צמוד וזה ממש לא נח... מה דעתך ?

תשובה:

אני לא רואה סיבה שיהיה אסור לגבר ללבוש תחתון צבעוני. למה שלא?
לגבי רחב, צריך שהתחתון יהיה מעט רחב, לא משהו סופר רחב, אבל נוהגים שלא לבוש משהו שממש לוחץ, כי זה "מחמם". אבל אין הכוונה שחייבים ללבוש את הבוקסרים שהולכים היום, לענ"ד הם פחות צנועים.

תשובות נוספות בנושא-

התמודדות עם שמירת הברית
בשורש ספרים יש שני ספרים אלקטרונים שעוסקים בכך.

אחד מהרב שי הירש שנקרא "חזק ויאמץ ליבך"- http://books.shoresh.org.il/books/shmira
השני מהרב ערן מרגלית- http://books.shoresh.org.il/books/mitbagrim

שניהם מאוד טובים לדעתי.

עשיתי מעשה נורא איך אכפר עליו?
שלום רב.

א) לגבי העונש על האוננות- לא מדובר במעשה שחייבים עליו סקילה וגם לא מיתה. אמנם, בעיקר לפי תורת הסוד הפנימית, מדובר במעשה חמור שחייבים להימנע ממנו, אבל לא מדובר במשהו שהוא עונש סקילה. צריך לזכור שיש אפילו ראשונים (מתקופת רש"י והרמב"ם) שסוברים שזה לא חמור עד כדי כך... היחס החמור לזה נובע בעיקר מהזוהר ומהתורה הפנימית.

ב) מכיוון שבהלכה מתייחסים לזה בחומרא מאוד חשוב שתעשה מאמצים שלא לחזור על זה. אני מפנה אותך לתשובה שנתתי באתר שעוסקת בעניין ואני מקווה שהיא תיתן לך כוח להתמודד, זכור כי אחרי הפעם האחת יש יותר גירוי לפעמים נוספות... לחץ כאן למעבר לתשובה ההיא.

ג) לא, אתה לא תלך עם החטא הזה לקבר, כי אתה תתגבר. כמו חטא לשון הרע, כמו חטאים אחרים... כמו שכולנו מתגברים. אמנם כתוב שהכפרה על החטא הזה היא קשה, אבל זה אפשרי.

בראש ובראשונה- לימוד תורה והוספת תורה... זאת הדרך המרכזית לנצח את המאבק הזה.

גם צדקה תעזור, אם כי אני לא יודע כמה צדקה יכול לתת ילד בן 14.
רבי נחמן מברסלב מאוד הדגיש את החשיבות של השמחה... שמחה אמיתית יכולה לעזור במאבק הזה.

עם ישראל לא מתבייש בך כי עם ישראל לא מתבייש בבעלי תשובה, תתחזק, תלמד תורה, תבקש סליחה מה' ובעיקר תשעה הכל כדי לא לחזור על זה.

בהצלחה רבה...

איסור נגיעה
בדרך כלל מקובל שעד גיל 6 מותר בנגיעה, מגיל 6 ועד 9 זה תלוי בילדה, במצב המשפחתי (קרובת משפחה או לא), ובמהות הנגיעה (סתם נגיעה להכוונה, ליטוף וכדומה). מעל גיל 9 נהוג להחמיר אלא אם אם כן מדובר בבנות משפחה קרובה, אחות, בת וכדומה

הוצאת שז"ל ע"י האישה לבעל בעקבות בעיות
הוצאת זרע לבטלה היא עבירה חמורה שהיחס אליה אצל חכמים הוא מחמיר מאוד, רק במקרים נדירים מאוד מאוד מתירים הוצאת זרע לבטלה (כמו במקרים שבו לא מצליחים להרות וצריך בדיקה, וגם זה בתנאים ובצורה מיוחדת). במקרה שלך הבעיה נראית לי רפואית בעיקרה ואינה קשורה להוצאת זרע עצמוולכן אני לא חושב שניתן להתיר. מה גם שנראה לי שהוצאת זרע בצורה כזו יכולה רק להחמיר את הבעיה, בגלל שאישה הרי תהיה מחוץ לעניין. האם אין אפשרות שאשתך תגרה ואז הפליטה עצמה (ברגע האחרון) תעשה בתוך גופה? אני מציע לפנות לרופא בעניין, נדמה לי שהעיה כאן היא רפואית בעקרון ופחות הלכתית.

החלפת שם
שלום דינה,

פעמים רבות נשאלנו כאן לגבי שינוי שם, בדרך כלל אני נוהג לייעץ שלא להחליף שמות, בטח אם מדובר בשם תנכ"י עם משמעות רוחנית. השם הוא צינור שדרכו אנו מתחברים עם הרוחניות ולא קל ל"שנות סוויץ' " ולהחליף שם כשקשה.

דעתם של תלמידי חכמים רבים אינה נוחה מהאופנה האחרונה של שינויי שמות רבים מידי, ובמקור נהגו להחליף שמות רק במקרים קיצוניים של אדם גוסס או משהו דומה.

אני מציע תפילה מרובה, קבלת משהו ברוחניות שעד עכשיו לא שמרת (כלומר: שתקבלי על עצמך משהו) ואני בטוח שמזלך ישתנה.

בהצלחה.

כניסה למים בשבת עם בגד ים
לא יכנס למים בבגד ים העשוי מבד אלא רק בבגד ים העשוי מסיבים סינטטיים ויראה שהבגד ים נקי.

הנכנס למים בשבת יזהר באיסור ליבון שיש בלבישת בגד ים, כיון ששריית בגד במים הוא איסור תורה שעליו נאמר ’שרייתו זו הוא ליבונו’. ואכן אין הדבר מוסכם שכבר חלקו רבותינו הראשונים אם דין זה נאמר על כל בגד או רק על בגד שיש עליו לכלוך (ראה כל זה בטור ושו״ע סימן שב ס״ט וסיכום שיטות הראשונים שם בב״י). ולפי דברי המחמירים שבכל בגד נאמר איסור שרייתו זהו כיבוסו (רשב״ם ור״ת) אין להיכנס בבגד ים אלא א״כ הוא עשוי מניילון שאז אין המים נבלעים בו כלל ואין בו איסור. אולם ישנם הסוברים שאין איסור אלא בבגד מלוכלך (סמ״ג, ספר התרומה, הר״ן והרא״ש) ולכן רשאי להיכנס למים בבגד ים נקי.
וחידש הריב״א שלדעת אלו שאסרו רק בבגד מלוכלך היינו בלכלוך ממש וכגון צואה וכדומה אבל אם רק נתלכלכו מעט וכגון במי רגליים אין איסור לשרות בגד כזה, אלא שלמעשה נראה מדברי המשנה ברורה (סי’ שב ס״ק מג) שיש לאסור בכל לכלוך שהרי הוא אסר אפילו ברוק בעלמא.
ובביאור הלכה (ד״ה שיש) הביא בשם האליהו רבה שדעת רוב הראשונים להקל לשרות בגד נקי, ומכל מקום כיון שיש כמה ראשונים שמחמירין בזה בודאי שיש לחוש ולהחמיר באיסור תורה.
גם הרמ״א הביא את שני הדיעות בהגהותיו, ובדיעה ראשונה כתב לאסור רק בבגד מלוכלך ואחר כן כתב שיש אוסרים בכל ענין ונראה שכך הכריע למעשה.
ודעת השולחן ערוך אינה ברורה כיון שכתב דברים סותרים, שכאן בסימן ש״ב ס״ט אסר לשרות רק בגד מלוכלך וכתב: ״בגד שיש עליו לכלוך אסור אפילו לשכשכו דזהו כבוסו״. וכן בסימן שיט סעיף טז כתב: ״מים שיש בהם תולעים מותר לשתותן על ידי מפה בשבת״, והסביר המשנה ברורה (ס״ק נט) שאין בזה משום איסור מלבן כיון שאין המפה מלוכלכת.
לעומת זאת כתב השו״ע שם (סעיף י) שאין לסנן מים בסודר משום ליבון, הרי לפנינו שאסר אפילו בסודר נקי וכדעת הרשב״ם ור״ת, וכן הכריע לאסור בבגד נקי בסימן שלד סעיף כד וכתב שדברי הסברא השניה האוסרת נראית.
ולכן חלקו רבותינו האחרונים מהי דעת השולחן ערוך למעשה וכשם שהביא הביאור הלכה (סי’ שב ד״ה שיש) מחלוקת בדעת מרן השלחן ערוך בזה שהמגן אברהם כתב שדעתו להקל ובספר תוספת שבת ובביאור הגר״א כתבו שסבר להחמיר
גם רבותינו הספרדים האחרונים חלקו בזה והגר״ע יוסף (יביע אומר ח״ד ס״ל אות יט) סבר שדעת מרן השולחן ערוך להקל, ואילו הרב משה לוי (מנוחת אהבה ח״ב עמוד שצז) לאסור.
והנה כל זה בבגדים מאריג טבעי אולם בניבים של בגד סינטטי יש מקילים לכתחילה לשרותם במים וסוברים שדינם ככלי עור שמותר לשרותם במים אבל לא ישפשפם, וזאת מכיון שבשונה מבגד מבד טבעי שהמים חודרים ונבלעים בחוטים וכך הם מתנקים, בסיבים סינטטיים אף שהמים חודרים בין הסיבים אולם הם אינם נבלעים בהם, ולכן הקיל השמירת שבת כהלכתה (פרק טו ס״ז) ובשו״ת אז נדברו (ח״ז סימן לג) וכן הרב משה לוי (מנוחת אהבה עמוד ). ואף גם שגם בזה יש פוסקים האוסרים ומדמים אותם לסיבים טבעיים (אור לציון פרק כד הלכה ו וחוט שני פרק לג אות ד) אולם יש להקל בזה בצירוף שיטות רוב הראשונים שמקילים לשרות במים בגד נקי.

עוד תוכן בשורש